האם נדע להיוולד שוב מחדש

מִתּוֹךְ מַפַּץ הַחֲלוֹמוֹת

וְהֶלֶם הַאוֹבְדָן

מִכָּל קִרְעֵי הָעוֹלָמוֹת

שֶׁלְּךָ הוּא הַקָּרְבָּן

מִמְּרִירוּת הַפִּכָּחוֹן

הַאִם יָקוּם פֻּרְקָן?

כִּי מֶתֶק פְּרִי הַנִּצָּחוֹן

הִבְשִׁיל זַרְעֵי חֻרְבָּן.

 

עוֹד רֶגַע וְהַכֹּל יֹאבַד

אִם תִּרְצוּ, כְּמוֹ אַגָּדָה

הַלֶּקַח שֶׁיִּצְחָק לָמַד

בְּיוֹם הָעֲקֵדָה

הַכֹּל מוּנָח פֹּה עַל הַכַּף

הַתְּהוֹמוֹת פְּתוּחִים

הִנֵּה הִגַּעְנוּ אֶל הַסַּף

מִלְחֶמֶת אוֹ אַחִים.

 

נִדְמֶה לִי שֶׁקָּרְאוּ בִּשְׁמִי

אֲבָל אֵינִי בָּטוּחַ מִי קָרָא לִי

קָרָא לִי וָאֶגַּשׁ

בִּפְנֵי מִי אֲנִי עוֹמֵד

גּוּפִי רוֹעֵד, אֲנִי הָעֵד

יָחֵף הִגַּעְתִּי, כְּמוֹ נִצּוֹל בּוֹדֵד מִן הַמִּקְדָּשׁ

הַאִם נֵדַע לְהִוָּלֵד שׁוּב מֵחָדָשׁ?

מִמָּה שֶׁלְּפָנֵינוּ עוֹד

עֲלֵי מַפּוֹת דְּרָכִים

בֵּין הַשְּׁבָרִים וְהַתְּרוּעוֹת

וְדַם הַנְּסָכִים

כִּי אִם שִׂנְאַת חִנָּם תִּגְבַּר

אַחֲרִיתָהּ רָעוֹת

וּבְיָדֶיךָ הַדָּבָר לְהִשָּׁמֵר מְאוֹד.

נִדְמֶה לִי שֶׁקָּרְאוּ בִּשְׁמִי

אֲבָל אֵינִי בָּטוּחַ מִי קָרָא לִי

קָרָא לִי וָאֶגַּשׁ

בִּפְנֵי מִי אֲנִי עוֹמֵד

גּוּפִי רוֹעֵד, אֲנִי הָעֵד

יָחֵף הִגַּעְתִּי, כְּמוֹ נִצּוֹל בּוֹדֵד מִן הַמִּקְדָּשׁ

הַאִם נֵדַע לְהִוָּלֵד שׁוּב מֵחָדָשׁ?

 

כּוֹאֵב וָמַר בְּיוֹם עָצוּב

שֶׁבּוֹ הַלֵּב יִרְעַד

בְּכָל אָדָם, וְלֹא חָשׁוּב

מִי נֶגֶד, מִי בְּעַד

מָחָר וְעוֹד שָׁנִים רַבּוֹת

אוֹתוֹ דִּיּוּן יִלְהַט

אֲבָל הִנֵּה הַיּוֹם שֶׁבּוֹ

אֲנִי אַשְׁפִּיל מַבָּט.

 

 

 

נִדְמֶה לִי שֶׁקָּרְאוּ בִּשְׁמִי

אֲבָל אֵינִי בָּטוּחַ מִי קָרָא לִי

קָרָא לִי וָאֶגַּשׁ

בִּפְנֵי מִי אֲנִי עוֹמֵד

גּוּפִי רוֹעֵד, אֲנִי הָעֵד

יָחֵף הִגַּעְתִּי, כְּמוֹ נִצּוֹל בּוֹדֵד מִן הַמִּקְדָּשׁ

הַאִם נֵדַע לְהִוָּלֵד שׁוּב מֵחָדָשׁ?