אוויר לנשום

שוב רציתי רק לחזור אלייך לא הבנתי מה קרה שנים אני כותב שירים קשים למגירה בתקווה שיום אחד תבואי חזרה תקשיבי לאלבום ואז נשבור את המיטה כי לא ידעת מה החסר פשוט היה לנו הכל היינו משתגעים כמו פיקאסו עם מכחול יושבים כמו ילדים ומשחקים לנו בחול עד שקמת ואז הלכת פשוט השארת אותי ליפול בואי תקשיבי לי רגע בואי נדבר על הכל עד הסוף איך לא ראיתי דפקת לי עוד קטע אבל את אחת שיודעת לסחוף יש לי מרשם לתרופה הטובה הזאת שכולם יודעים איך לשאוף אבל לא ביקשתי את זה עברנו הרבה ובכל זאת החלטנו לשרוף אז הנה אני פה מולך מתחנן רק לחזור לשגרה לילות לבנים בגללך ישנים רק בצאת הנשמה ואיך שוב הכל מתהפך מוציא תתסכול במראה לא הקשבת לשירים שלי אז איך את בשוק שהוחלפת בבמה נקח אוויר לנשום אולי נשכח מכל מה שקרה אני רק מחפש מקום כדי לפרוק קצת אהבה ושוב הרגשתי בחלום התעוררתי לא הייתה ברירה אז אני זה שבמקום להתייאש מוצא תקווה אז תגידי לי בוא אני כאן לבד, תגידי שאין לך בראש אף אחד כי אם אני פה זה אומר שאת שם, מרגיש את החנק זורם לי בדם ידעתי שאין שום דבר שיוכל להציל אותי מהמצב הבנתי ת'ערך בחרתי בדרך למרות כל החרא ומה שכאב כי אין אהבה בלי לתת הקרבה, שנים ניסיון ששוות אכזבה המון פעמים שרצינו קרבה, לבנות לנו בית בלב ערבה בואי נחזיר עטרה ליושנה, פתאום לא נרגיש תעבור לה שנה לימדת אותי לצאת מהפינה, אז בואי נתחיל להכיל הבנה רוצה אינטימיות חיים באי שפיות ובסוף מתגלגל הגלגל הלב מלא אופטימיות וזו נאיביות לנסות לאטום ת'חלל לא צריך באגרסיביות ועם חצי חיוך עוד נוכל לשנות ת'גורל אבל עכשיו צריך כנות לזרוק ת'ריקנות בקלות נסובב ת'מזל אני רואה אותי איתך ושום דבר לא יעזור יכול לזרוק הכל לפח כדי שרק נוכל לחזור איך כל מה ששלי שלך גם אם עשית בלב שלי חור עכשיו שולף את האקדח הולך ישר לתוך האור נקח אוויר לנשום אולי נשכח מכל מה שקרה אני רק מחפש מקום כדי לפרוק קצת אהבה ושוב הרגשתי בחלום התעוררתי לא הייתה ברירה אז אני זה שבמקום להתייאש מוצא תקווה