את אומרת "אתה לא אתה בבוקר
אתמול דיברנו סתם במשך שעתיים
לא הרגשת בשום חוסר היה טוב היה אושר ועכשיו אתה כמו ילד בן שנתיים"
ונמאס לך כבר מכל הבעיות שאני מספר, לא מסתכל לך בעיניים
זה לא ממקום של רוע, לא רציתי שוב לפגוע זה אני בעייתי מדי בנתיים
אני לא בטוח שזה עושה לנו טוב,
כשאמרתי עצוב לך תבואי מבטיח שאהיה קרוב
ואת לא באת, ואת נשארת.
בחרת שלא לשמור עלינו
זה לא אמיתי, תראי מה שקורה בנינו
אני זוכר איך שהיית שואלת "עומר אומר למה מסתכל כל הזמן אל השמיים"
את לא מבינה את הכאב ולפעמים זה קצת מרגיש לי
שאיתך תמיד הלב שלי על מאתיים
ונמאס לי כבר לשלם על זה ביוקר, יום אחד איתי ואז בורחת ליומיים
ואני מרגיש שרק אני, ואת אמרת שרק אני יודע לאהוב אפילו בשביל שניים
אני לא בטוח שזה עושה לנו טוב,
כשאמרתי עצוב לך תבואי מבטיח שאהיה קרוב
ואת לא באת, ואת נשארת.
בחרת שלא לשמור עלינו
זה לא אמיתי, תראי מה שקורה בנינו
וזאת פעם ראשונה שאת עומדת מול מראה, ולא מסתכלת רק על עצמך
חושבת על הרגעים, היינו אז מאושרים, אני הבטחתי לך שלא אלך.
ופתאום את מבינה שאם היית קצת מקשיבה היית שומעת את כל האמת,
אז את שואלת אם אולי נצליח להחזיר ביחד את כל מה שכבר מת
אני לא בטוח שזה עושה לנו טוב,
כשאמרתי עצוב לך תבואי מבטיח שאהיה קרוב
ואת לא באת, ואת נשארת.
בחרת שלא לשמור עלינו
זה לא אמיתי, תראי מה שקורה בנינו
