אמונתי מנגנת בלילות
בין קופסאת הדמעות למיטה
הריקה משוררים חיפשו מילה וגילו תהום
אמונתי מנגנת בלילות
היא חיכתה כאן כל היום שעות ארוכות
אמונתי לא צריכה הרבה מקום
ישנה מתחת לגשר מטיילת בחצרות
וכשהיא מנגנת אז אפשר פתאום לנשום
ולשמוע ולראות
עזוב את העיר מבלי להיפרד
אתה ממילא עוד תחזור
בוא ילד בוא ילד
הבטחנו להיות
חזקים מאוד
אבל לא היום
אמונתי מסלקת את הקור
משיבה את הזמן לאחור
ותיכף ניפול זה על צווארו של זה
והשחר יעלה
אמונתי נעלמת בימים
יתומה כמו צדק
שזוחל על הקירות
אמונתי מנגנת בלילות
