ילדה הייתה אי שם בכפר
ביתה אבל בשדות דגן
קלת כנף היתה, פרפר
לבין הגורן והגן
ולה ביום הרוח שר
הלילה יתנגן
רחל רחל
אורך יהל
בצמותייך הזהב נושק זהב
רחל רחל
יינך אפל
ובעינייך העינב נושק עינב
רחל רחל
ולילה בא כבד מטל
ותעלם בשדות נכר
נוגים הכוכבים מעל
כעיניהם של בני הכפר
שושן למול ביתה נבל
ורק הרוח שר
רחל רחל
אורך יהל
בצמותייך הזהב נושק זהב
רחל רחל
יינך אפל
ובעינייך העינב נושק עינב
רחל רחל
