לילות בלי קצה
עוברים בחיפושים
מה שמצאתי לא ארצה
לתעד בסיפורים
אני מסווה את הכאב
במשימות מיותרות
מתגלגל בירידה
לכיוון ההריסות
זה מרגיש כל כך מוכר
ואני תוהה
כמה פנימה עוד נשאר
עד שאדע
את כל מה שלא סיפרתי לעצמי
בבוא השחר מופיעה
ונשארת בין עונות
בין לבין היא מסכימה
איתי להתענות
חולקים ביחד אהבה
גם בית עם מקלחת
היא מחפשת תחולצה
אני אומר לה שמתחת
זה מרגיש כל כך מוכר
ואני תוהה
כמה פנימה עוד נשאר
עד שאדע
את כל מה שלא סיפרתי לעצמי
כמה זה עצוב
לא תמיד זה מסתדר
לנקודות לוקח זמן להתחבר
זה מרגיש כל כך מוכר
ואני תוהה
כמה פנימה עוד נשאר
עד שאדע
את כל מה שלא סיפרתי לעצמי
ואני תוהה
כמה פנימה עוד נשאר
עד שאדע
את כל מה שלא סיפרתי לעצמי
עד שאדע
את כל מה שלא סיפרתי לעצמי
