歌詞

כבר יותר מעשור מחוץ ל972
קליפורניה לאב, שעת הזהב, 
דקלים בעיניים
שקיעה שוטפת את השמיים
לקראת ערב, זמן טוב להחליף משקפיים
חשוך בעיניים
קליפורניה הייתה לי בית 
של עושר ושל חוסר, של שירה ושל ריימס
של שפע ושל צבע, 
של פס רחב של תרבות שוליים
ושל הקלות הבלתי נסבלת 
של אמזון פריים, לחיים
שקיעה בצבעים של בריחה 
יותר מדי קל לחבק את הלבד שלך
כל כך הרבה יותר קל לאהוב מרחוק את העם שלך
אמריקה, חצי הכוס הריקה
תלוש כמו דף ממחברת,
טרוק ומסוחרר כמו דלת מסתובבת
הם אומרים שבית הוא לא בטון 
והוא לא מלט
הסטייט של התודעה, גם אם בתוך מערבולת
  
והם כולם רק מחפשים שורשים
אני תמיד רציתי רק להיות ציפור
עד שהבנתי שגם ציפורים
תמיד נודדות חזרה בסוף לאותו המקום
סחבתי את הבית על הגב, צבי הנינג'ה קוואבאנגה
המסע היה קצר יותר, אז למה לא אונגדה?
השאר היו מרגישים כמו שהרגשנו פרופוגנדה
כנראה שלא הייתי צריכה מאף אחד גושפנקא
נטשתי את הקן, רדפו אותי עורבים
חיפשתי לי תשובות בעיר החטאים
נכנסתי לרכבת הרים
איבדתי הכרה, פתחתי ת'עיניים (עיניים)
יו, מצאתי ת'תשובה!
כמו סטיפות של כסף בתוך גומייה
סופרת ת'ימים שאני חופשייה
בטוחה  כמו כספת של ברינקס
צועקת ״ניאו פתח מונה״ ״גבולות המטריקס״
ציפורים של בוב מארלי על עדן החלון
השארתי עקבות בצורת צלילי ילדות
ממציאות מדומה ליצירת חממה
אם ציפורים נודדות, מי אני שלא אחזור חזרה?
והם כולם רק מחפשים שורשים
אני תמיד רציתי רק להיות ציפור
עד שהבנתי שגם ציפורים
תמיד נודדות חזרה בסוף לאותו המקום
אה 
יין לקידוש בקלאב הזמנו שוטים
יש לי דודא עליה ובא לה גם על זאת
היא לא בדיוק החומר להביא להורים
וכשהבאתי לה פרחים והיא אמרה שזה אידיוטי
ים סגול עוטף את כל המקום 
מיקס של ראש כחול ודגל אדום
אני בדרך כלל אוהב את הבנות הרגילות 
אבל הלב שלי שבור הלילה תן להנות 
אז אמרתי לה
שנה מתנזר מאלכוהול
את על ג׳ין ואפרול אה
דת מין ורוקנרול
אח שלי מזמין לחברה שלך וויסקי קולה
הכל טוב כפרה אין לך מה לדאוג לה
את רוצה לשכוח לברוח
נכון, החיים קשים
ואת הכי יפה כשנוח לך
מלאכים נופלים מהעיניים
דמעות שחורות אני לא רוצה למרוח לך
השטן על הכתף פוצה קול
אל תציל אותה תקשיב לג׳י קול
המלאך שואל  
אם אתה מכיר את אלוהים באמת אז למה אתה מורד בו?
לא הכל שחור או לבן
אבל לפעמים נראה לי שהכל פה מבחן
היא הושיטה לי תיד אמרה אתה לא פה לבד
הדברים שרואים משם אפשר לראות גם מכאן
Written by: אורית טשומה, יוסי כהן, יוסי שמריך, רם חורי
instagramSharePathic_arrow_out